נץ מצוי – הצייד המיומן של החורש

הנץ המצוי (Eurasian Sparrowhawk, שם מדעי: Accipiter nisus) הוא עוף דורס קטן וזריז, הנחשב לאחד הציידים המיומנים והנפוצים ביותר במשפחת הניצים. הוא מהווה מראה שכיח יחסית בשמי ישראל בעונות הנדידה והחורף, ולעיתים קרובות חומק מעינינו בשל תעופתו המהירה והסתתרותו בסבך הצמחייה.

זיהוי ומאפיינים

זיהוי הנץ המצוי דורש עין מנוסה, בעיקר בשל הדמיון למינים אחרים ובשל מהירותו. עם זאת, ישנם מספר סימנים ברורים המסייעים להבדילו.

מראה כללי וגודל

הנץ המצוי מתאפיין בדו-צורתיות זוויגית בולטת בגודל: הנקבה גדולה וכבדה מהזכר באופן משמעותי, ויכולה להיות גדולה ממנו בכ-25%. הזכר בגודל של יונת סלעים קטנה, בעוד הנקבה קרובה יותר לגודלה של יונת עיר. מבנה גופו מותאם למרדף מהיר בתוך סביבה צפופה: כנפיו קצרות, רחבות ומעוגלות, וזנבו ארוך וצר, המשמש כהגה יעיל לביצוע פניות חדות.

ניצוי (Plumage)

לזכר הבוגר גב וכנפיים בגוון אפור-כחלחל, בעוד חלקיו התחתונים (חזה ובטן) מפוספסים בפסי רוחב דקיקים בגוון כתום-אדמדם עדין. לחייו וגרונו נראים לעיתים קרובות עם גוון כתמתם. לנקבה, לעומת זאת, גב חום-אפרפר וחלקים תחתונים המפוספסים בפסי רוחב אפורים-חומים. לשני הזוויגים עיניים צהובות-כתומות עזות ורגליים צהובות ארוכות ודקות באופן בולט.

תעופה וצלילית

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של הנץ המצוי הוא תעופתו האופיינית, המורכבת מסדרה של חתירות כנף מהירות וקצרות, שלאחריהן גלישה קצרה וישרה. צלליתו בתעופה מציגה את הכנפיים הרחבות והמעוגלות והזנב הארוך, המבדילים אותו מדורסים אחרים כמו הבזים, שלהם כנפיים מחודדות יותר.

איך להבדיל מציפורים דומות?

הבלבול הנפוץ ביותר בישראל הוא עם קרובו, הנץ קצר-האצבעות (Accipiter brevipes), שחולף בארץ במספרים גדולים. ההבדלים העיקריים הם:

מבנה הכנף: לנץ המצוי כנפיים מעוגלות יותר בקצותיהן וה"אצבעות" (קצות אברות התעופה) פחות בולטות. לעומתו, לנץ קצר-האצבעות כנפיים מחודדות יותר במעט, ובתצפית טובה ניתן לראות את קצות הכנף הכהים והבולטים שלו, במיוחד אצל הזכר.

תעופה והתנהגות: הנץ המצוי הוא לרוב עוף יחידאי (סוליטרי). לעומתו, הנץ קצר-האצבעות נודד לעיתים קרובות בלהקות גדולות ורועשות.

ניצוי: לזכר של נץ קצר-אצבעות יש פחות פספוס בחזה ובבטן, ולעיתים קרובות הוא נראה בהיר יותר מלמטה בהשוואה לזכר הנץ המצוי הכתום.

תפוצה ובתי גידול בישראל

הנץ המצוי הוא חולף וחורף נפוץ למדי בכל רחבי הארץ, בעיקר באזורים מיוערים. אוכלוסייה קטנה אך יציבה מקננת בצפון הארץ, בעיקר ביערות הכרמל והגליל. הוא מעדיף בתי גידול הכוללים עצים וסבך, כגון חורשים, יערות, מטעים, ואף הסתגל לחיים בקרבת האדם בגינות ובפארקים עירוניים, שם הוא מוצא שפע של ציפורי שיר המשמשות לו כמזון.

עובדות מעניינות

צייד מומחה: הנץ המצוי הוא צייד מומחה המתבסס על הפתעה. הוא נוהג לעוף נמוך ומהר, תוך ניצול כל מחסה אפשרי כמו גדרות, שיחים ומבנים, כדי להתקרב לטרפו מבלי להתגלות. ההתקפה מהירה וקטלנית.

תזונה ייעודית: תזונתו מורכבת כמעט אך ורק מציפורים קטנות ובינוניות. שמו באנגלית, Sparrowhawk (נץ-דרורים), מעיד על העדפתו לציפורי שיר.

חלוקת תפקידים: ההבדל המשמעותי בגודל בין הזכר לנקבה אינו מקרי. הוא מאפשר להם לצוד טרף בגדלים שונים: הזכר הקטן והזריז צד ציפורים קטנות יותר (פרושים, ירגזים), בעוד הנקבה הגדולה מסוגלת לצוד טרף גדול יותר, עד לגודל של יונה או שחרור. חלוקה זו מפחיתה את התחרות על מזון בין בני הזוג.