נץ קצר-אצבעות (Levant Sparrowhawk)

הנץ קצר-האצבעות (Levant Sparrowhawk, Accipiter brevipes) הוא עוף דורס קטן וחמקמק ממשפחת הנציים. הוא נחשב לאחד מהסמלים המובהקים של נדידת הסתיו בישראל, כאשר עשרות אלפי פרטים חולפים בשמי הארץ בדרכם לאפריקה, לעיתים בלהקות מרהיבות המונות מאות ואף אלפי פרטים יחדיו.

זיהוי ומאפיינים

מבנה גוף וגודל

לנץ קצר-האצבעות גזרה דקה ואלגנטית, כנפיו ארוכות ומחודדות יחסית לנצים אחרים, וזנבו קצר באופן יחסי. מבנה זה מעניק לו צללית המזכירה מעט בז קטן בעת תעופה. בדומה לדורסים רבים, הנקבה גדולה ומסיבית יותר מהזכר, אך הבדל זה אינו תמיד קל להבחנה בשדה.

ניצוי (Plumage)

הזכר הבוגר מרשים במיוחד: גבו וראשו בצבע אפור-כחלחל אחיד, וחלקיו התחתונים לבנים עם פסי רוחב עדינים בגוון חלודה-כתמתם. קצות כנפיו שחורים ובולטים, ועינו כהה, כמעט שחורה.

הנקבה דומה לזכר אך צבעי גבה נוטים יותר לחום-אפרפר, ופספוס החזה שלה גס ובולט יותר. גם אצלה קצות הכנף הכהים הם סימן זיהוי חשוב.

הצעירים שונים מהבוגרים: גבם חום עם שולי נוצות בהירים, וחלקיהם התחתונים מנוקדים בפסי אורך גסים בצבע חום, ולא בפסי רוחב.

איך להבדיל בינו לבין נץ מצוי?

האתגר הגדול ביותר בצפייה בנצים הוא ההבחנה בין הנץ קצר-האצבעות לבין קרובו, הנץ המצוי (*Accipiter nisus*). עם זאת, קיימים מספר סימנים שיכולים לסייע בזיהוי מדויק, במיוחד בתעופה.

סימני זיהוי בתעופה

קצות כנף שחורים: זהו סימן הזיהוי המובהק והאמין ביותר. לנץ קצר-האצבעות יש קצות כנף שחורים ובולטים (בעיקר ב-4-5 אברות התעופה החיצוניות), הנראים היטב מלמטה. סימן זה כמעט ואינו קיים אצל הנץ המצוי.

צורת הכנף: לנץ קצר-האצבעות כנפיים ארוכות ומחודדות יותר בקצותיהן. לעומתו, כנפי הנץ המצוי רחבות ומעוגלות יותר, מה שמעניק לו מראה "גס" יותר באוויר.

סגנון תעופה: תעופתו של הנץ קצר-האצבעות נוטה להיות ישירה ומהירה יותר, עם חבטות כנף קלילות ורציפות. הנץ המצוי, לעומת זאת, מרבה להשתמש בטכניקת "חתירות וגלישה" קצביות.

סימני זיהוי במנוחה

צבע העין: לנץ קצר-האצבעות עין כהה מאוד, הנראית כשחורה מכל מרחק. לזכר הבוגר של הנץ המצוי, לעומת זאת, יש עין כתומה-אדומה בולטת ומרשימה.

פס גרון (בצעירים): לצעיר של נץ קצר-אצבעות יש פס כהה ובולט במרכז גרונו (Mesial stripe), סימן שאינו מופיע אצל צעירי הנץ המצוי.

תפוצה ואזורי מחיה בישראל

הנץ קצר-האצבעות אינו דוגר או חורף בישראל באופן קבוע, והוא נחשב לחולף קלאסי. עיקר התצפיות בו מתרכזות בעונות הנדידה, בעיקר בסתיו.

במהלך חודש ספטמבר, ישראל הופכת לציר נדידה מרכזי עבור מין זה. להקות ענק חולפות בשמי הארץ בדרכן מאזורי הקינון שלהן בדרום-מזרח אירופה ובמערב אסיה אל אזורי החריפה באפריקה. אתרי הצפרות המרכזיים לצפייה בנדידה זו הם "צוואר הבקבוק" של עמק החולה, הרי אילת ותחנות סקר הנדידה במרכז הארץ.

נדידת האביב, בחודשים אפריל-מאי, מפוזרת יותר ומתרחשת במספרים קטנים משמעותית.

עובדות מעניינות

נדידה חברתית: בניגוד לרוב בני סוגו, הנץ קצר-האצבעות הוא דורס חברתי מאוד בעת הנדידה. הוא נודד בלהקות גדולות וצפופות, תופעה נדירה יחסית בקרב נצים, המאפשרת להם הגנה הדדית מפני טורפים גדולים יותר וניצול יעיל של תרמיקות (זרמי אוויר חם עולים).

תזונה מתמחה: בעוד שהנץ המצוי מתמחה בציד ציפורי שיר קטנות, תפריטו של הנץ קצר-האצבעות מבוסס בעיקר על לטאות, חרקים גדולים ומכרסמים קטנים. התמחות זו היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהוא נודד דרומה בחורף, כאשר זמינות המזון הזה פוחתת באזורי הקינון שלו.

היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*