האנפה הארגמנית (Purple Heron), ששמה המדעי הוא Ardea purpurea, היא עוף מים מרשים וחינני ממשפחת האנפתיים. למרות גודלה, היא נחשבת לאנפה ביישנית וחמקמקה, המעדיפה את מסתור סבך הקנים על פני שטחים פתוחים, מה שהופך את התצפית בה למרגשת במיוחד עבור כל צפר.
מאפיינים וזיהוי שדה
האנפה הארגמנית היא עוף גדול, אך בעלת גזרה צרה וארוכה יותר מזו של קרובתה המוכרת, האנפה האפורה. זיהויה בשדה מתבסס על שילוב ייחודי של צבעים ומבנה גוף.
מראה כללי
גופה של האנפה הארגמנית צבוע בגווני אפור-צפחה כהה, עם נגיעות חומות-ארגמניות עשירות בכנפיים ובבטן, שהעניקו לה את שמה. צווארה ארוך ודק מאוד, כמעט נחשי, ומעוטר בפסים שחורים בולטים לאורכו על רקע חום-צהבהב. כיפת הראש שחורה, והמקור ארוך, דק וחד כפגיון, וצבעו צהוב. במעוף, כנפיה נראות רחבות ומעוגלות, ורגליה הגדולות בולטות ומזדקרות הרחק מאחורי הזנב.
איך להבדיל בינה לבין אנפה אפורה?
הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין האנפה הארגמנית לאנפה האפורה. עם זאת, ישנם מספר הבדלים ברורים המקלים על הזיהוי:
- צבע: האנפה הארגמנית כהה וצבעונית משמעותית, עם גוונים חומים-סגולים בולטים. לעומתה, האנפה האפורה בהירה יותר, בעלת צבע אפור אחיד ברובו עם בטן לבנה.
- מבנה גוף: הארגמנית בעלת מבנה גוף עדין, צר ונחשי. האפורה, לעומת זאת, גדולה יותר, כבדה ומוצקה במבנה שלה.
- צוואר ומקור: צווארה של הארגמנית דק וארוך יותר, והמקור שלה עדין יותר. הפסים השחורים לאורך צווארה הם סימן זיהוי מובהק שאינו קיים אצל האפורה.
- התנהגות: האנפה הארגמנית חששנית ומעדיפה להסתתר בצמחייה סבוכה. האנפה האפורה לרוב בולטת יותר בשטח ועומדת במקומות גלויים ופתוחים.
תפוצה ואזורי מחיה בישראל
בישראל, האנפה הארגמנית היא חולפת מצויה בעונות הנדידה (אביב וסתיו) וגם מקייצת דוגרת במספרים קטנים. ניתן לצפות בה בעיקר במקווי מים מתוקים ברחבי הארץ, כל עוד יש בהם סבך קנים צפוף המספק לה מחסה ומקומות קינון. האזורים המומלצים לצפייה בה כוללים את אגמון החולה, עמק בית שאן, מאגרי עמק חפר ובריכות הדגים לאורך מישור החוף.
התנהגות ועובדות מעניינות
האנפה הארגמנית היא ציידת מיומנת, המשתמשת בצווארה הארוך והגמיש כבמעין חנית. היא נוהגת לעמוד ללא ניע על שפת המים או ללכת באיטיות רבה בתוך המים הרדודים, כשהיא אורבת לטרף. ברגע שדג, צפרדע או חרק גדול מתקרב למרחק הנכון, היא משגרת את ראשה קדימה במהירות בזק ומשפדת את הטרף במקורה החד. צבעי הגוף הכהים שלה מספקים לה הסוואה מושלמת בין צללי הקנים והסוף, מה שהופך אותה לקשה לאיתור גם כשהיא קרובה.
היה הראשון להגיב