הגיבתון העפרוני (Corn Bunting, *Emberiza calandra*) הוא ציפור שיר קטנה וצבעונית ממשפחת הגיבתוניים, הנחשבת לאחת ממבשרי האביב הבולטים בישראל. מראהו העדין ושירתו הערבה הופכים אותו לחביב על צפרים רבים, המצפים לבואו עם תחילת עונת הנדידה.
זיהוי ומאפיינים
מראה כללי
הגיבתון העפרוני הוא גיבתון קטן יחסית, אורכו כ-16 ס"מ. הלבוש של הזכר בולט וקל לזיהוי: ראשו אפור-כחלחל, הגרון והשפם בצבע כתום-חלוד עז, וטבעת העין לבנה ובולטת. הגב חום-אפרפר עם פסים כהים, והבטן בגוון כתום-אפרסק בהיר. הנקבה והצעירים דהויים יותר, עם ראש אפרפר-חום ודגם פנים פחות ברור, אך עדיין ניתן להבחין בגוון הכתמתם בגרון ובטבעת העין הבהירה. מקורו ורדרד וחזק, מותאם לפיצוח זרעים.
כיצד להבדיל בינו לבין מינים דומים?
האתגר העיקרי בזיהוי הגיבתון העפרוני הוא להבדילו מגיבתון גנים (Ortolan Bunting), החולף בישראל באותה תקופה. ההבדל המרכזי הוא בצבע הראש והגרון של הזכר: לגיבתון עפרוני ראש אפור-כחלחל וגרון כתום-חלוד, בעוד שלגיבתון גנים ראש אפרפר-ירקרק וגרון צהוב. בנוסף, טבעת העין של גיבתון גנים צהבהבה, בניגוד לטבעת הלבנה והבולטת של העפרוני. הנקבות דומות יותר, אך אצל גיבתון עפרוני עדיין ניכר גוון כתום קל בגרון, בעוד אצל גיבתון גנים הגוון צהבהב. מקורו של הגיבתון העפרוני ורדרד, בעוד מקורו של גיבתון גנים נוטה להיות צהבהב-ורדרד.
תפוצה ואזורי מחיה בישראל
הגיבתון העפרוני הוא חולף אביב מצוי למדי בישראל, וניתן לצפות בו בעיקר בחודשים מרץ ואפריל. הוא נודד מאפריקה, שם הוא חורף, לאזורי הקינון שלו בדרום-מזרח אירופה ובמזרח התיכון. במהלך נדידתו, ניתן למצוא אותו במגוון בתי גידול פתוחים וצחיחים למחצה, כגון בתות, שטחים חקלאיים, מדרונות סלעיים עם צמחייה דלילה ומטעים. ריכוזים יפים שלו נצפים בנגב המערבי, בערבה, בבקעת הירדן ובאזור הרי יהודה. בנוסף, הוא דוגר קיץ לא שכיח בצפון רמת הגולן ובחרמון.
התנהגות ועובדות מעניינות
שירה ותזונה
שירתו של הגיבתון העפרוני היא אחת מסימני ההיכר הבולטים שלו. זוהי סדרה קצרה ופשוטה של צלילים, הנשמעת כמו "צ'רי-צ'רי-צ'רי-צ'יט", ולעיתים קרובות מושמעת מעמדת תצפית בולטת על שיח או סלע. תזונתו מבוססת בעיקר על זרעים, אותם הוא מלקט מהקרקע, אך בעונת הקינון הוא ניזון גם מחרקים וחסרי חוליות אחרים כדי להאכיל את גוזליו.
שם ומשמעות
שמו העברי, "עפרוני", ניתן לו ככל הנראה בשל הדמיון הקל בצבעי החום-אפרפר של גבו לעפרונים, וכן בשל העדפתו לבתי גידול פתוחים הדומים לאלו של העפרונים. שמו המדעי, *caesia*, מגיע מלטינית ופירושו "אפור-כחלחל", תיאור הולם לצבע ראשו של הזכר.
היה הראשון להגיב