
הקיווית המצוייצת (Northern Lapwing), ששמה המדעי *Vanellus vanellus*, היא ציפור חוף מרשימה וקולנית, המהווה את אחד מסימני החורף המובהקים בנוף הישראלי. היא שייכת למשפחת החופמיים ומוכרת בזכות הופעתה הייחודית והתנהגותה המעניינת. למרות שהיא אינה מקננת בישראל, היא חורפת וחולפת שכיחה למדי, וניתן לצפות בה בלהקות גדולות בשדות חקלאיים וליד מקווי מים ברחבי הארץ.
מאפיינים וזיהוי
הקיווית המצוייצת היא עוף בינוני בגודלו, בעלת מבנה גוף מוצק ורגליים קצרות יחסית בצבע ורדרד-אפרפר. סימן ההיכר הבולט ביותר שלה, שהעניק לה את שמה, הוא ציצת הנוצות הארוכה והדקיקה המתנוססת על ראשה. גבה וכנפיה העליונות מציגים גוון ירוק-סגול מתכתי מרהיב, המשתנה בהתאם לזווית האור. בטנה לבנה כשלג, וחזה שחור ובולט יוצר ניגוד חד. פניה לבנות עם דוגמה שחורה עדינה. מקורה שחור וקצר. בתעופה, כנפיה הרחבות והמעוגלות חושפות תחתית לבנה עם קצוות שחורים, ומעופה נראה איטי ומתנפנף, כמעט כמו מעוף של פרפר גדול.
קריאתה של הקיווית היא אחד המאפיינים הבולטים שלה – צליל גבוה, נוגה ומתכתי הנשמע כ-"קיו-וויט" או "פי-וויט", והוא שהעניק לה את שמה העברי ואת אחד משמותיה הנפוצים באנגלית (Peewit).
כיצד להבחין בינה לבין ציפורים דומות?
בישראל, ניתן להתבלבל בין הקיווית המצוייצת לבין שתי קיוויות אחרות, אך ההבדלים ביניהן ברורים למדי:
- קיווית סיקסק (*Vanellus spinosus*): הסיקסק הוא עוף יציב ונפוץ מאוד בישראל, בניגוד לקיווית המצוייצת שהיא אורחת חורפית. לסיקסק אין ציצה כלל, גבו חום-אפרפר (ולא ירוק מתכתי), ודוגמת הראש שלו מורכבת משחור ולבן ברורים וחדים. רגליו של הסיקסק ארוכות ושחורות.
- קיווית לבנת-זנב (*Vanellus leucurus*): זוהי קיווית נדירה יותר בישראל. גם לה אין ציצה, וסימן ההיכר הבולט ביותר שלה הוא רגליה הצהובות והארוכות מאוד. צבעי גופה הכלליים הם חומים-אפרפרים, והיא חסרה את הניגודים החדים של הקיווית המצוייצת.
לסיכום, הציצה הארוכה, הגב הירוק-מתכתי, החזה השחור והמעוף המתנפנף הם המאפיינים הבלעדיים של הקיווית המצוייצת, והם הופכים את זיהויה בשדה לפשוט יחסית.
תפוצה ואזורי מחיה בישראל
הקיווית המצוייצת היא חורפת וחולפת שכיחה בישראל, ומגיעה אלינו מאזורי הקינון שלה בצפון אירופה ואסיה. היא מופיעה החל מחודש אוקטובר ונשארת עד לסביבות חודש מרץ. היא מעדיפה שטחים פתוחים ולחים, כמו שדות חקלאיים מוצפים או מושקים, אחו לח, גדות מאגרי מים וביצות. לעיתים קרובות ניתן לראותה בלהקות גדולות, המונות עשרות ואף מאות פרטים, כשהן מחפשות מזון על הקרקע או נחות יחדיו. האזורים המומלצים לצפייה בה כוללים את עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, מישורי החוף והנגב הצפוני.
עובדות מעניינות
הקיווית המצוייצת ידועה לא רק ביופייה אלא גם בהתנהגותה. באזורי הקינון שלה (שאינם בישראל), הזכר מבצע תצוגת חיזור אווירית מרהיבה, הכוללת צלילות, נסיקות וגלגולים באוויר, כל זאת תוך השמעת קריאותיה הייחודיות. תעופה אקרובטית זו נועדה להרשים את הנקבה ולהכריז על נחלתו. בנוסף, הקיוויות הן הורים מגוננים מאוד, והן לא יהססו לתקוף באגרסיביות כל טורף, כולל עופות דורסים ואף בני אדם, שמתקרב אל הקן או אל אפרוחיהן.
היה הראשון להגיב