טדורנה (Common Shelduck)

טדורנה

הטדורנה (Common Shelduck), ששמה המדעי Tadorna tadorna, היא מין ברווז גדול ומרשים, המהווה חוליה מקשרת בין הברווזים לאווזים. היא בולטת בצבעיה העזים ובגודלה, ומהווה מחזה מרהיב עבור צפרים בישראל, בעיקר בעונת החורף.

זיהוי ותיאור

הטדורנה היא עוף מים שקל יחסית לזהות בזכות צבעיו הייחודיים והניגודיים. גופה לבן ברובו, אך ראשה וצווארה ירוקים-כהים בעלי ברק מתכתי. על חזהּ נמתחת חגורה רחבה בצבע חום-ערמוני, הממשיכה אל חלקה העליון של הגב. מקורה אדום בוהק, ובולט במיוחד אצל הזכר בעונת החיזור, אז מתפתחת בבסיסו יבלת אדומה גדולה. הנקבה דומה לזכר אך צבעיה מעט דהויים יותר, חגורת החזה שלה צרה יותר ולעיתים קטועה, והיא חסרה את היבלת הבולטת על המקור. בתעופה, ניתן להבחין בכנפיה המציגות דגם צבעוני של לבן, שחור, חום-ערמוני וכתם ירוק בוהק (אברת הראי).

כיצד להבחין בינה לבין מינים דומים?

בישראל, המין העיקרי שניתן להתבלבל איתו הוא הטדורנה החלודית (Ruddy Shelduck). עם זאת, ההבדלים ביניהם ברורים למדי. בעוד גופה של הטדורנה רגילה הוא לבן ברובו עם חגורת חזה ערמונית, גופה של הטדורנה החלודית הוא בצבע חום-כתום אחיד כמעט לחלוטין. בנוסף, ראשה של הטדורנה החלודית בהיר יותר, בצבע קרם-לבנבן, בניגוד לראש הירוק-כהה של הטדורנה הרגילה.

אזורי מחיה והתנהגות

בישראל, הטדורנה היא בעיקר חורפת וחולפת, אם כי נצפו גם מקרי קינון נדירים. ניתן למצוא אותה בעיקר באזורי חוף ובריכות מלח, כמו בריכות המלח בעתלית ובאילת, וכן במאגרי מים ובריכות דגים לאורך מישור החוף, כמו במעגן מיכאל. היא ניזונה מסרטנים קטנים, רכיכות וחרקים ימיים, אותם היא מסננת מהבוץ ומהמים הרדודים בעזרת מקורה. הטדורנות נצפות לרוב בזוגות או בקבוצות קטנות, והן נוטות לשמור על קשר זוגי מונוגמי לאורך שנים.

עובדות מעניינות

אחת התכונות המרתקות ביותר של הטדורנה היא שיטת הקינון שלה. בניגוד לרוב הברווזים המקננים בצמחייה סבוכה, הטדורנה מעדיפה לקנן במחילות, לרוב מחילות נטושות של ארנבות או שועלים. תכונה זו העניקה לה באנגלית את הכינוי "Burrow-duck" (ברווז המחילות). לאחר בקיעת האפרוחים, מספר משפחות עשויות להתאגד יחד ל"גן ילדים" ענק (crèche), המונה לעיתים עשרות אפרוחים, עליו משגיחים מספר בוגרים בודדים בלבד.

היה הראשון להגיב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*