עיט צפרדעים (Greater Spotted Eagle), ששמו המדעי הוא Clanga pomarina, הוא עוף דורס מרשים בגודל בינוני, המהווה את אחד מסמלי הנדידה המרהיבים ביותר בשמי ישראל. למרות שמו, תזונתו באזורי הקינון מגוונת וכוללת יונקים קטנים, זוחלים וחרקים גדולים, ולא רק צפרדעים.
זיהוי ותכונות בולטות
עיט הצפרדעים הוא עיט עדין יחסית, בעל גוף חום אחיד ברובו, עם ראש ומקור קטנים יחסית לגופו. מפתח כנפיו מגיע לכ-150 ס"מ. הזיהוי המדויק שלו, במיוחד במהלך הנדידה כאשר הוא נצפה בגובה רב, דורש תשומת לב לפרטים ספציפיים המבדילים אותו מעיטים אחרים.
מראה הבוגר
לפרט הבוגר גוון חום-אפרפר, כאשר סוככות הכנף (הנוצות המכסות את בסיס נוצות התעופה) מעט בהירות יותר משאר הכנף. מבט מלמטה יגלה ניגוד ברור: סוככות תת-הכנף בהירות יחסית, בעוד שאברות התעופה (הנוצות הארוכות בקצה הכנף) כהות יותר. ניגוד זה הוא סימן זיהוי חשוב.
מראה הצעיר
הפרטים הצעירים קלים יותר לזיהוי. יש להם כתם בהיר ובולט בצורת פסיק או סהרון בבסיס אברות היד (האברות החיצוניות בכנף), וכן שורת נקודות לבנות על סוככות הכנף העליונות. לעיתים קרובות ניתן להבחין גם בכתם בהיר על העורף.
הבחנה ממינים דומים
האתגר הגדול ביותר בזיהוי עיט הצפרדעים הוא להבדילו ממינים דומים, בעיקר מעיט החורש ועיט הערבות, החולפים יחד איתו.
עיט חורש (Greater Spotted Eagle)
עיט החורש גדול וכבד יותר, בעל ראש ומקור מסיביים יותר. גופו כהה יותר, כמעט שחור. סימן ההיכר המובהק ביותר להבחנה בתעופה הוא מראה הכנף מלמטה: אצל עיט החורש, סוככות תת-הכנף כהות כמו אברות התעופה או אף יותר, מה שיוצר מראה כנף כהה ואחיד, בניגוד מוחלט למראה הדו-גוני של עיט הצפרדעים.
עיט ערבות (Steppe Eagle)
עיט הערבות גדול יותר ובעל כנפיים ארוכות יותר. לבוגרים יש פס בהיר לאורך סוככות תת-הכנף, וסימן חשוב נוסף הוא מפתח הפה (ה"מגלש") המגיע עד מאחורי העין, בעוד שאצל עיט הצפרדעים הוא מסתיים מתחת לעין. לצעירים יש פס לבן רחב ובולט בתחתית הכנף, שאינו קיים אצל עיט הצפרדעים.
תפוצה ונדידה בישראל
עיט הצפרדעים אינו מקנן בישראל, אך הוא חולף מעל שמיה במספרים אדירים במהלך עונות הנדידה. בסתיו (ספטמבר-אוקטובר) חולפים מאות אלפי פרטים מעל ישראל, בדרכם מאזורי הקינון במזרח אירופה אל אזורי החריפה באפריקה. זוהי אחת מתופעות הטבע המרשימות בעולם, וניתן לצפות בה ב"צווארי בקבוק" של נדידה כמו עמק החולה, עמק בית שאן והרי אילת. בנדידת האביב (מרץ-אפריל) מספרם קטן יותר והם חולפים בנתיב מערבי יותר.
עובדות מעניינות
אחת התופעות המרתקות והאכזריות הקשורות לעיט הצפרדעים היא "קייניזם" (או הרג אח). הנקבה מטילה בדרך כלל שתי ביצים, אך כמעט תמיד רק הגוזל הראשון שבוקע שורד. הגוזל החזק והבוגר יותר הורג את אחיו הצעיר והחלש ממנו בימים הראשונים לחייהם, ובכך מבטיח לעצמו את כל משאבי המזון שההורים מביאים לקן.
היה הראשון להגיב