חוגת העצים (Eurasian Treecreeper), ששמה המדעי הוא Certhia familiaris, היא ציפור שיר זעירה ומוסווית היטב, הנראית כפיסת קליפת עץ שקמה לתחייה. גופה הדקיק והתנהגותה הייחודית הופכים את התצפית בה לחוויה מרתקת עבור כל צפר, אך גם לאתגר זיהוי לא פשוט בשל יכולת ההסוואה הפנומנלית שלה.
זיהוי ומאפיינים בולטים
מראה כללי והתנהגות
חוגת העצים היא ציפור קטנה, שאורכה כ-12 ס"מ. חלקי גופה העליונים, כולל הגב והכנפיים, מכוסים בנוצות חומות-אפרפרות עם דגם מורכב של נקודות ופסים בהירים וכהים, המעניקים לה הסוואה מושלמת על רקע גזעי עצים. לעומת זאת, חלקי גופה התחתונים, הבטן והחזה, לבנים ובוהקים. סימן היכר בולט נוסף הוא מקורה הארוך, הדקיק והכפוף כלפי מטה, המותאם באופן מושלם לשליפת חרקים ופרוקי-רגליים זעירים מתוך חריצים בקליפת העץ.
אך המאפיין הבולט ביותר של החוגה אינו המראה, אלא ההתנהגות. היא נעה על גזעי עצים בתנועה ספירלית, דמוית עכבר, כשהיא מטפסת תמיד מלמטה למעלה. היא משתמשת בזנבה הקשיח כמשענת, בדומה לנקרים, כדי לייצב את עצמה על הגזע האנכי. לאחר שהגיעה לחלקו העליון של העץ, היא תעוף אל בסיסו של עץ סמוך ותתחיל את הטיפוס מחדש. תנועת הטיפוס הסיבובית הזו היא שהעניקה לה את שמה העברי, מהשורש ח.ו.ג.
קולות
קריאתה של חוגת העצים היא צליל דק, גבוה וחד, הנשמע כסדרה של "צי-צי-צי" או "סרי-סרי". לעיתים קרובות, הקריאה העדינה היא הרמז הראשון להימצאותה בסביבה, עוד לפני שמצליחים לאתר אותה בעיניים.
כיצד להבחין בינה לבין ציפורים דומות?
הציפור העיקרית שניתן להתבלבל בינה לבין חוגת העצים היא הסיטה. עם זאת, קיימים מספר הבדלים ברורים המאפשרים זיהוי ודאי:
חוגת עצים מול סיטה
ראשית, התנועה: חוגת העצים מטפסת תמיד כלפי מעלה. סיטה, לעומת זאת, היא הציפור היחידה בישראל המסוגלת לנוע על גזע עץ גם כלפי מטה, כשראשה קדימה. אם ראיתם ציפור יורדת על גזע, זו בוודאות סיטה. שנית, המבנה והצבע: הסיטה בעלת מבנה גוף מוצק וגוץ יותר, גבה אפרפר-כחלחל אחיד, ויש לה פס עין שחור ובולט. חוגת העצים עדינה יותר, גבה חום ומנומר כקליפת עץ, ואין לה פס עין. לבסוף, המקור: מקורה של החוגה ארוך וכפוף, בעוד מקורה של הסיטה ישר ודמוי פגיון.
תפוצה ואזורי מחיה בישראל
חוגת העצים היא ציפור יציבה ומקננת נדירה למדי בישראל, ותפוצתה מוגבלת לחורשים הבוגרים והמפותחים בצפון הארץ. בית הגידול המועדף עליה הוא יערות אלונים עתיקים, עם עצים בעלי גזעים עבים וקליפה מחורצת. ניתן למצוא אותה בעיקר בחרמון, בצפון רמת הגולן ובחורשי הר מירון שבגליל העליון. בחורף, פרטים בודדים עשויים לשוטט דרומה יותר, אך לרוב היא נשארת באזורי הקינון שלה.
עובדות מעניינות
שמה המדעי, Certhia familiaris, משלב את המילה היוונית "kerthios" (ציפור קטנה שוכנת עצים) והמילה הלטינית "familiaris" (ביתי, מוכר), אולי בשל נטייתה להימצא גם ביערות ובפארקים קרובים ליישובי אדם באירופה.
הקן של חוגת העצים נבנה במקומות מסתור ייחודיים, לרוב בחלל שנוצר מאחורי קליפת עץ רופפת או בסדק עמוק בגזע. הנקבה בונה קן בצורת ערסל מענפים, טחב וקורי עכביש.
בשל תלותה בעצים בוגרים בעלי קליפה מחורצת, חוגת העצים מהווה "מין מטרייה" (Umbrella species). כלומר, שמירה על בתי הגידול שלה ועל יערות עתיקים תורמת להגנה על מינים רבים נוספים החולקים איתה את אותה סביבת מחיה.
היה הראשון להגיב